מערכי הדרכה מונגשים למבקרים עם מוגבלויות

מערכי הדרכה מונגשים למבקרים עם מוגבלויות

שלום לכולם,
מוגשים לכם כאן מערכי הדרכה מגוונים, להנגשת אתר צריף בן-גוריון למבקרים עם מוגבלויות.
בכל שאלה לגבי המערכים אתם מוזמנים לפנות אלי, יוני גליציאנו-רכז הדרכה, במייל או בטלפון.
yonig@bgh.org.il
052-8991162

קבצים להורדה, כל הקבצים מתומללים למטה:

דף מידע בפישוט לשוני

ברוכים הבאים לאתר של צריף בן-גוריוןכאן אתם יכולים לטייל וללמוד על דוד בן-גוריון.
בעזרת המפה תדעו איפה כל דבר נמצא.
כדאי לכם לבקר במקומות הבאים:
1. מיצג אנימציה – סרט מצויר קצר. הסרט מספר על החיים של דוד בן-גוריון.
2. בית הגבס – תערוכה המספרת על קיבוץ שדה בוקר ועל החלוצים. החלוצים הם האנשים שהקימו את קיבוץ שדה בוקר.
3. צריף בן-גוריון – הבית שבו גרו דוד בן-גוריון והאישה שלו פולה.
4. מפת תבליט – דגם (פסל) שמראה את הצורה של הנגב.
באתר ישנם גם מקומות נוספים בהם תוכלו לבקר:
דברי בן-גוריון במבחן הזמן- פעילות מסכים בה צריך להביע דעה
'איזהו מנהיג'- חמישה סרטונים קצרים המציגות החלטות קשות שקיבל בן-גוריון כמנהיג
מפת הנגב בדגם חול- דגם חול גדול ממנו בו אפשר לתכנן את הנגב
צריף בן-גוריון:
צריף בן-גוריון הוא הבית שבו גר דוד בן-גוריון.
הצריף נראה כמו שהיה בזמן שבן-גוריון גר בו.
אתם יכולים לראות את החפצים שהיו חשובים לו, למשל:
מפת ארץ ישראל, חנוכיות מיוחדות, תמונה עם סמל המדינה, מגילת העצמאות.
בצריף נמצא חדר העבודה של בן-גוריון.
בחדר העבודה יש הרבה ספרים.
בן-גוריון קרא בספרים על כל מה שעניין אותו, למשל:
צבא, היסטוריה, יהדות, תנ"ך וגאוגרפיה.
בן-גוריון תלה בצריף תמונות של אנשים חשובים, אותם העריך, כי עשו דברים חשובים לעם שלהם.
החפצים, הספרים והתמונות מלמדים אותנו על דוד בן-גוריון.
הם מלמדים אותנו איזה איש הוא היה ומה הדברים שהיו חשובים לו.
השנים החשובות בחיים של דוד בן-גוריון
16.10.1886 נולד בעיר פלונסק שבפולין.
1906 עלה לארץ-ישראל ועבד בחקלאות (עבודת אדמה).
1917 פגש את פולה באמריקה. דוד ופולה התחתנו. לדוד ופולה נולדו שלושה ילדים.
1935 נבחר להיות המנהיג (האיש שמוביל ומנהל) של הישוב היהודי בארץ ישראל.
14/5/1948, ה' באייר תש"ח, הכריז (הודיע) על הקמת מדינת ישראל.
1949 נבחר לתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון של מדיינת ישראל.
1953 עזב את הממשלה ועבר לגור בקיבוץ שדה בוקר.
1955 נבחר שוב לתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל.
1963 עזב את הממשלה וחזר לגור בקיבוץ שדה בוקר.
1968 פולה בן-גוריון נפטרה.
1/12/73 ו' בכסלו תשל"ד – דוד בן-גוריון נפטר ונקבר בשדה בוקר.

מערך להדרכת מבקרים עם מוגבלות שכלית באתר צריף בן-גוריון
הנחיות כלליות להדרכה של מבקרים עם לקויות אלה
על פי רב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יגיעו בקבוצות הומוגניות, בהן מרבית המשתתפים עם מאפיינים דומים. לעיתים נוכל גם לפגוש מבקרים עם מאפיינים כאלה יחד עם בני משפחה, כבודדים, אך לא נפגוש אותם כמטיילים עצמאיים וללא מלווה.
כמו כן, קבוצות הומוגניות של אנשים עם מוגבלות שכלית, גם אם תהיינה בעלות יכולות תפקוד דומות, עדיין תאחדנה בתוכן מבקרים עם יכולות שונות מבחינת תקשורת, חשיבה, הבנה ומבחינת יכולות פיסיות.
המאפיינים המרכזיים של קבוצות אלה הינן ירידה ביכולות הקוגניטיביות. משמעות הדבר היא שהשפה עלולה להיות דלה יותר, ההבנה תתמקד בתהליכים פשוטים, בהסברים ברורים ובהפשטה של המידע כולו. בנוסף- התנסות חושית ועשייה במהלך ההדרכה, יכולים להוות גורם תומך במידע המועבר בעל פה על ידי המדריך ולכן מומלץ לעשות בהם שימוש רב.
מערך ההדרכה ינסה לקחת את המידע המועבר לרב בהדרכה בצריף, למקד אותו למידע המשמעותי והערכי ביותר ולייצר חוויה חושית, ברורה ומקרבת.
הנחיות כלליות בקליטת מבקרים עם מוגבלות שכלית:
1. פטור מתשלום- מלווים של מבקרים עם מוגבלות שכלית רשאים להיכנס לאתר ללא תשלום. (במידה ורשום להם בכרטיס הנכה שלהם שיש להם פטור מתשלום למלווה). המבקר עם המוגבלות השכלית צריך לשלם בעבור הכניסה.
2. פגשו את הקבוצה בכניסה לאתר כדי להראות היכן השירותים ולוודא שכולם מבקרים בהם. במידה והדבר לא יעשה בצורה מסודרת בתחילת המפגש, תהיה תנועה לשירותים במהלך ההדרכה כולה.
3. קחו בחשבון כי קצב ההליכה וההתנהלות כולה, גוזלים זמן רב יותר וכי משך ההדרכה לעיתים אורך פי שנים.
4. חשוב מאוד להקפיד לדבר אל האדם עם הלקות ולא אל המלווה שלו בכל עת. כך גם במקרה של קבוצות- יש להדריך את הקבוצה ולבקש את עזרת הצוות במקרה ולא נמצא פיתרון אחר.
5. חשוב לשוחח מראש עם אחראי הקבוצה ולתאם באילו נקודות עניין באתר תבקרו עם הקבוצה במטרה שלא תהיינה אי הבנות או התעכבות על תכנים ונקודות שהינן פחות מתאימות לקבוצה.
6. במידה ומדובר במשפחה עם אדם עם מוגבלות או קבוצה נורמטיבית עם מיעוט משתתפים עם מוגבלות שכלית, יש לבנות את הסיור כך שראשית הביקור יעבור בפינות הרלוונטיות למבקר עם המוגבלות ואז המעוניינים יוכלו להמשיך לסיור בנקודות עניין נוספות
7. יש לאפשר נגישות מישוש לחפצים שונים, על מנת לתמוך את ההדרכה מבחינה חושית.
8. מומלץ מאוד לשלוח מצגת הכנה לכיתה/ למסגרת, טרם ההגעה לאתר, כך שהמבקרים יכירו את הסיפור של לוי אשכול עוד טרם ההגעה לאתר. זה יקל בהעברת ההסברים.
מהלך ההדרכה:
סרטון האנימציה:
• נסביר כי היום אנחנו מבקרים במקום בו גר דוד בן גוריון (נראה תמונה שלו). נשאל את המשתתפים האם הם יודעים מי היה בן-גוריון? נקשיב לתשובות ונספר שדוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון. ננסה לשאול האם הם יודעים מי הוא ראש הממשלה היום. אם יודעים – מצוין. במידה ולא- נציין שלראש הממשלה היום קוראים ביבי נתניהו ולא נרחיב בכך.
• נשאל את המשתתפים מה בעצם עושה ראש הממשלה. ננסה להקביל את המושג הזה לראש המשפחה (אבא או אמא) או לראש העיר. נסביר כי זהו בעצם האיש שמנהל את המדינה ומוביל את קבלת ההחלטות לגבי מה עושים במדינה (בקבוצות נמוכות יותר אפשר פשוט לומר כי הוא האיש שמנהל את הארץ, בלי להיכנס להרחבות).
• אפשרות 1: נגיד שבן גוריון עשה כראש ממשלה שני דברים חשובים- הוא הודיע על הקמת המדינה והוא הקים את צה"ל (הצבא של ישראל). נגיד שלפני שנכיר אותו יותר טוב, נראה סרט קצר על החיים שלו ועל כל מה שעשה עד שהפך להיות ראש ממשלה, וגם אחרי זה. נגיד שבסרט נראה את דוד ואת פולה אשתו ונראה אותו גם כשחי בארץ רחוקה באירופה וגם אחרי שעלה לארץ, עבד בדברים שונים, הפך להיות ראש ממשלה וגם אחרי זה, כשהחליט לעבור לשדה בוקר ולחיות בקיבוץ ולעבוד בו. נראה את הסירטון ובסיומו נבקש מהמשתתפים להגיד משהו שהם זוכרים מהסרט או שהיה מעניין להם. נזמין אותם להכיר את בן גוריון יותר מקרוב עכשיו.
• אפשרות 2: נספר את סיפור חייו של בן גוריון תוך שימוש באלבום של תמונות אמיתיות מעברו/ תוך שימוש במצגת ובה שקופיות של אירועים מרכזיים בסרט האנימציה. נעשה זאת כהקדמה לצפייה בסרט, כך שיהיה ברור יותר סיפור החיים של בן גוריון ותהיה יותר הבנה לגבי הדמויות וההתרחשות בסרט. ניגע באירועים הבאים:
• בן גוריון כנער צעיר- היה חשוב לו שכל יהודי שעולה לארץ ישראל- ידע עברית. וכך הוא מלמד את כל היהודים במקום שבו גר עברית, וכשהם עולים לארץ- הוא והם יודעים כבר עברית ויכולים להשתמש בה. באותם הימים, הבריטים שלטו בארץ ישראל ועוד לא הכריזו על הקמת המדינה.
• בגיל 20- עבד בשדה, פועל פשוט. מגדל ירקות ופירות, עובד בחקלאות. תוך כדי העבודה שלו בארץ ישראל- הוא מבין שחייבים שליהודים תהיה ארץ משלהם. הוא הולך ללמוד כדי שידע איך להוביל את העם ולעזור לו להקים מדינה פה.
• בן גוריון הופך להיות המנהיג של כל העם היהודי- הוא עוזר להחליט מה לעשות ואיך לדאוג להקמת המדינה.
• בשנת- 1948- (לפני בערך 70 שנה) בן גוריון מודיע לעולם ולעם ישראל על הקמת המדינה. בעצם- עכשיו היהודים מחליטים בארץ ומנהלים אותה ואין פה עם אחר שיגיד לנו מה לעשות. מומלץ להראות בשלב הזה את מגילת העצמאות ולהסביר שכל האנשים החשובים בעם היהודי באותם הימים חתמו על הנייר הזה ובעצם כך הם הבטיחו לשמור על הארץ.
• מלחמת העצמאות- זמן קצר אח"כ מתחילה מלחמה גדולה עם כל המדינות הערביות שנמצאות ליד ישראל. בן גוריון מקים את הצבא ודואג שננצח במלחמה. זה תפקיד לא פשוט כי המלחמה קשה והמשימה חשובה מאוד. אבל לאחר זמן רב של לחימה אנחנו מנצחים.
• בן גוריון נבחר להיות ראש הממשלה- בתפקידו זה הוא עושה רבה בשביל לקדם את הארץ החדשה- הוא מקים בתי ספר, בתי חרושת, בתי חולים. הוא דואג שיהיו מקומות עבודה לאנשים פה. בן גוריון הופך את א"י למדינה עצמאית (לקשר למושג ילד עצמאי- שיכול לשמור על עצמו ולעשות דברים לבד).
• המעבר לשדה בוקר- אחרי 5 שנים כראש ממשלה הוא מחליט שהוא רוצה לנוח ובא למדבר, לכאן.
• נגיד כמה מילים על מה זה בכלל מדבר- מקום בלי הרבה מים וצמחים. הוא האמין שהיהודים מאוד חכמים וימצאו דרך לחיות במדבר. היום אנחנו נראה האם הוא באמת מצליח עם המחשבה הזו- האם באמת אפשר לגור במדבר ולהצליח.
• תמונת הקבר של בן גוריון- אחרי הרבה שנים, בן גוריון נפטר, כאן בשדה בוקר. לפני שהוא מת, הוא מבקש לשמור על הבית שלו פתוח למבקרים כמו שהיה פעם. ובאמת אנחנו הולכים להיכנס לבית שלו ולראות איך בן גוריון ואשתו פולה, חיו פה פעם.
• חשוב להגיד בסיום האלבום/ המצגת שלבן גוריון היה חשוב לעשות שינוי ולהביא אנשים לחיות בנגב והוא אכן עשה את זה. בן גוריון עשה דברים נגד כל הסיכויים- כשממש לא היה אפשר להצליח, והוא בכל זאת מצליח בסוף.
• במידה והקשב והתפקוד של המבקרים מאפשרת את זה- נראה את סירטון האנימציה. בסיום לשאול אם הם זוכרים משהו אחד מהסירטון או משהו שהיה מעניין להם לשמוע או שהם אהבו.
בסיום הצפייה בסירטון נבקש מהמשתתפים להגיד משהו שהם זוכרים מהסרט או שהיה להם מעניין לדעת על בן גוריון. נזכיר שוב שבן גוריון עשה הרבה מאוד בחייו אבל שני דברים חשובים במיוחד שהוא עשה היו הקמת המדינה והקמת הצבא. נזמין אותם לבקר בבית שלו וללמוד עוד על החיים שלו.
הצריף
• ניכנס עם המשתתפים לצריף ונשאל מה הם רואים. ננסה לחשוב יחד מה דומה ומה שונה בין בית זה לבית שהם גרים בו- מספר החדרים, דברים מיוחדים בבית.
• נשאל מה יש בבית שלהם שהוא מיוחד להם? איזה דברים יש רק בבית שלהם. מתוך התשובות שלהם נצא לחיפוש פרטים מיוחדים בבית של בן גוריון, שיכולים לספר לנו מי הוא היה. (במידת הרצון והיכולת- אפשר להשתמש במשחק "הנה הנה" שמאפשר להם לחפש פריטים באופן עצמאי ואז להתכנס ולעבור יחד על הדברים).
• נסתכל יחד על הסלון- נשאל את המשתתפים האם הם יודעים מהם סמלי המדינה. במידה ומישהו יציין סמל כלשהו- נבקש ממנו להראות אותו בבית. למשל, אם מישהו אומר דגל ישראל– נראה לו את הצלחת עם הדגל. אם מישהו אומר המנון – נראה את החנוכיה שמנגנת את התקווה, נשמיע אותה ונשאל אם ירצו לשיר יחד עם התקווה.
• נשמיע פס קול של שיחת סלון ונגיד שפה בן גוריון ופולה ישבו יחדיו, פה הם אירחו אורחים וכי אלה הקולות שהיו פה בזמן שהם חיו פה. אפשר לשאול האם אילו קולות הדומים לקולות בבית בו הם גרים.
• נעבור אל חדר העבודה ונשאל מה הם רואים בחדר העבודה. נתייחס לספרים הרבים. נשאל מה זה אומר שלאדם יש כ"כ הרבה ספרים. נראה את ספר התנ"ך, ניתן לגעת בו ונגיד שבן גוריון אהב מאוד את התנ"ך, קרא בו הרבה והשתמש בכל מיני משפטים מהתנ"ך במחשבות שלו ובדברים שאמר.
• בחדרי השינה- נבדוק יחד איתם אילו מרכיבים יש בחדרי השינה ובמה הם דומים לחדרים בהם הם ישנים. נשאל האם לדעתם אלה חדרים מפוארים או פשוטים? האם לראש ממשלה צריכים להיות עוד דברים בחדר השינה? נראה את נעלי הבית, את הבגדים שבארון. נזכיר כי בהרבה דברים הוא היה אדם רגיל, בדיוק כמונו.
• בחדר של פולה- נסביר מי היא היתה ונתייחס לתמונות הילדים בחדרה. נשאל את הקבוצה מה עוד היו רוצים לדעת עליה או על הילדים ונענה בהתאם לשאלות בפשטות.
• הערה- מומלץ מאוד לתת לגעת בכמה שיותר דברים מוחשיים בעת הסיור- נעלי הבית, מדים, חנוכיה או אחד מסמלי המדינה, הטלפון שעל שולחנו וכו'…
• בסיום הסיור נשאל את המשתתפים מה אפשר ללמוד על בן גוריון מהסיור בבית- איזה איש הוא היה לדעתם? ננסה לכוון לשאלת הפשטות שבביתו או לחשיבות של החיים בתוך העם, במקום מרוחק וצנוע.
דגם החול
• נעמוד עם המשתתפים מסביב לדגם ונשאל כמו מה לדעתם נראה הדבר שאנחנו מסתכלים עליו. נוציא את מפת ארץ ישראל ונשאל האם הם רואים צורה דומה בשולחן החול. נכוון לכך שהחלק התחתון של מפת ארץ ישראל הוא מה שאנו רואים ושזהו בעצם אזור הנגב. נציין דברים חשובים בשולחן החול- אילת, הים, באר שבע.
• נסביר שכשבן גוריון הגיע לפה, הכל היה רק חול, ממש כמו בשולחן הזה. לא היו כמעט יישובים, היה קשה לנסוע בדרכים ולא הגיעו לכאן מים. ובלי מים- אי אפשר לחיות. נסביר שבן גוריון מגיע לפה ומתחיל לחלום חלומות- הוא חולם שבנגב יגורו המון אנשים, שהמים מחלקים אחרים בארץ יגיעו עד לכאן ושיהיו פה הרבה מקומות עבודה, בתי ספר ועוד…
• נזמין את המשתתפים לחלום כמו בן גוריון ולבחור דגם אחד מתוך כל אלה שיש ולשים אותו על שולחן החול במקום שנראה להם מתאים לכך. כדאי בהתחלה להסביר מהו כל דגם- תיירות (אנשים מארצות אחרות וממקומות אחרים בארץ שבאים לבקר פה), חקלאות (גידול אוכל בשדות), תעשייה (מפעלים שמייצרים כל מיני דברים)…
• אחרי ששולחן החול יהיה מלא פרטים נסביר כי זהו בעצם המצב כיום בנגב- יש הרבה מאוד יישובים (אחד מהם הוא שדה בוקר, בו אנחנו נמצאים היום), יש מקומות עבודה ותיירים רבים באים לבקר פה. נגיד שהיום המים מגיעים הנה בצינורות מרחוק מאוד ובזכות זה מצליחים לחיות פה. נגיד שהיום הנגב הוא חלק מאוד חשוב בארץ ישראל ובעצם הוא חצי מהגודל של מדינת ישראל (כדאי להראות את זה במפת הארץ).
• בסיום נוסיף פסלון קטן של בן גוריון ונגיד שגם הוא בעצם הגיע לכאן- הוא לא רק חלם ודיבר על פיתוח הנגב, הוא גם עשה בעצמו- בא לגור כאן, מתוך מחשבה שזה המקום שבו יוכל לעזור ובגלל שאהב מאוד את שדה בוקר (בקבוצות שזה רלוונטי אפשר להגיד שקוראים לזה דוגמא אישית- כשאדם עושה משהו בשביל להראות לאחרים איך צריך לעשות).
• אפשרות נוספת- אפשר להסתכל בקיר הסמוך ולעשות עוד חזרה על הדברים שבן גוריון קידם בנגב (מומלץ לבחור רק 3 דברים)- באמת צריך ליצור חיבור בין האמירה לתמונה, לדוגמא: שימוש באנרגיית שמש, המתקת מי ים, נמל באילת…
חדר הגבס
הערה: לא בטוח שאם כל קבוצה צריך להיכנס לחדר הגבס משום שמדובר בהדרכה ארוכה יחסית. במידה ומחליטים להיכנס, מומלץ לפעול בדרך הבאה:
• נראה לקבוצה את התמונה של הקבוץ משנת (1954 בלי להגיד מאיזו שנה היא אלא רק להגיד שצילמו אותה קצת אחרי שהקיבוץ קם). נשאל את הקבוצה האם לדעתם בן גוריון היה אמיץ כשעבר למקום הזה שלא היה בו כלום? ננסה להבין למה במידה ויגידו את זה.
• נספר שהמקום שרואים בתמונה הוא גם המקום בו הם נמצאים היום ושאפשר לראות קצת עד כמה הוא גדל- יש הרבה מאוד בתים ואנשים שגרים רק כאן, בשדה בוקר.
• כדאי מאוד להביא דברים חושיים לנושאים שמתעסקים בהם לדוגמא- פאנל סולארי, עגבניות שרי, דגמים של טרקטור קטן או של מבני תעשייה. בכל מקרה- לא לבחור יותר משני נושאים/ סרטים.
• אפשרות נוספת במקום הסרטים: להראות את הסרט האילם שבו רואים את בן-גוריון עובד, בדיר, משתתף בחתונה וכו' רק כדי שיראו איך הוא נראה באמת.
• נזכיר שאמרנו שהיום הנגב מצליח בהרבה דברים ושאנחנו רוצים לראות עכשיו כמה דוגמאות להצלחה הזו. נחלק לכל משתתף שני שלטים- קרה/ לא קרה (אפשר גם שיהיו עליהם רק סימנים- √, ×. בכל פעם נקריא משפט אחד שאמר בן גוריון ונבקש מהמשתתפים לחשוב האם הרעיון הזה של בן גוריון באמת הצליח או שלא ולפי זה להרים את השלטים שביד שלהם. לאחר שנבין מה הם חושבים- נראה את הסרט בהקשר של המשפט. הדיון בדבר- ניצפה בסירטון העוסק בנושא. אחרי הצפייה בסרטים נבקש שוב להרים את השלטים בעקבות מה שראו בסרט ויחד ננסה להבין האם זה באמת הצליח.
סיכום- בכל פינה באתר בה זה נראה לכם מתאים.
• הערה: חשוב לבחור מקום נוח לישיבה לעריכת הסיכום, אחרת כבר לא יהיה סיכוי…
• נראה למשתתפים תיבת מכתבים שבן גוריון קיבל. נגיד שבן גוריון קיבל את כל המכתבים האלה ואפילו יותר. נבקש מאחד המשתתפים לבחור מכתב ונקריא אותו לכולם (יהיו מספר מכתבים שנעשה להם פישוט לשוני כך שיהיו קלים להבנה. אולי אפשר גם להוסיף ציור שידמה את מה שכתוב במכתב בצורה טובה יותר).
• נספר שבן גוריון דאג לענות על כל המכתבים שהגיעו אליו- גם מילדים וגם מבוגרים. נשאל את המשתתפים מה זה אומר על בן גוריון? איזה מין איש וראש ממשלה הוא היה לאור זה? נחשוב יחד איתם מה הם היו כותבים לבן גוריון אם יכלו.
• נגיד שבן גוריון היה איש עם הרבה חלומות אבל גם איש של עשייה- הוא עשה הרבה דברים שחלם עליהם, לא רק דיבר. נשאל אותם האם גם להם יש חלומות והאם הם עושים משהו כדי להגשים אותם? האם הם יותר חולמים או יותר עושים? נבקש מאחד המשתתפים לשתף בחלום שלו ונחשוב יחד איתו מה הוא יכול לעשות בשביל להגשים אותו.
• נספר כי לבן גוריון היה משפט- אל תחלמו- תעשו. נגיד להם שאנחנו מציעים להם לזכור את המשפט הזה בכל הקשור לחלומות שלהם ושבשביל שיזכרו אותו- אנחנו נותנים להם גלויות עליהם רשום המשפט הזה.
• מזכרת הביתה- כל משתתף יכין גלוית מזכרת: בצד אחד של הגלויה תהיה תמונת הצריף עם המשפט ובצד השני יוכלו לבחור חותמות עם ערכים שונים בבן גוריון שמוצאים חן בעיניהם ולהטביע אותם על גבי הגלויה- דוגמא אישית, פשטות, אחד מהעם, חולם ועושה…
הערה: אין צורך להיכנס לחדר המנהיגות ולשולחנות הדילמה. אלה אינם מתאימים למבקרים עם מאפיינים אלה.

מערך להדרכת מבקרים עם לקויות ראייה באתר צריף בן-גוריון
הנחיות כלליות להדרכה של מבקרים עם לקויות ראייה
על פי רוב, אנשים הלוקים בעיוורון או בלקות ראייה מסוג אחר, משולבים בקבוצות רגילות והם בעלי אינטליגנציה תקינה. כמו כן, במקרים רבים, יתלוה אל אדם עם לקות ראייה מלווה אשר יסייע לו באיתור הדרך ובתיוון התכנים. יחד עם זה, עלינו תמיד לפנות אל האדם עם לקות הראייה ולא אל המלווה שלו, ולאפשר לו לעשות את מרבית הפעולות האפשריות בצורה עצמאית.
על מנת לסייע ולאפשר לאדם העיוור לחוות את טיול ולהכיר מסלולים או אתרים, עלינו למצוא דרכים ייחודיות להעביר תכנים ומסרים בעזרת חושים אחרים מחוש הראייה.
בהמשך נסקור דרכים באמצעותן ניתן להקל על ההתמצאות ולאפשר לאדם העיוור לחוות את הטיול ולהתרשם מהסביבה בה הוא נמצא.
הנחיות פיזיות לתכנון המסלול:
1. דרכי גישה למבנים השונים ללא מכשולים- דרך נגישה
2. מעברים רחבים מסודרים ופנויים
3. ניתן להיכנס עם חיית שירות
4. סימון ציר ההליכה בצורה ברורה- על ידי סימון על הקרקע או על קיר המבנים (במידה והסיור עצמאי ולא מודרך)
הנחיות כלליות בקליטת מבקרים עם לקויות ראייה:
1. פטור מתשלום- מלווים של מבקרים עם לקויי ראייה רשאים להיכנס לאתר ללא תשלום. המבקר עם לקות הראייה צריך לשלם בעבור התשלום.
2. הציגו את עצמכם בתחילת המפגש. לחצו ידיים כך שיהיה קשר כלשהו מעבר לקול.
3. פגשו את הקבוצה עוד ליד בית הקפה כדי להראות היכן השירותים ולתאר אותם, כך שלא יצטרכו ללכת ולחזור
3. שימו לב לא להשאיר אדם עם לקות ראיה במרכז החדר ללא הנחייה. במידה ועליכם להתרחק לרגע, השאירו את המבקר צמוד לקיר כלשהו והסבירו לאן אתם הולכים ומתי תשובו.
4. במידה ואתם מתבקשים להוליך אדם עם מגבלת ראייה- בקשו ממנו לשים יד על כתפכם או להחזיק במרפק שלכם. אל תתפסו את כפות הידיים של האדם. הידיים משמשות לו כעיניים.
5. הקפידו לדבר אל האדם ולא אל המלווה שלו. במידה וישנו תרגום של אדם שלישי- הסתכלו על האדם שמולכם או תנו לו יד, כך שידע שאתם איתו.
6. לפני שלוקחים את ידו של המבקר כדי לגעת בדברים, או לפני שנוגעים בו, יש לבדוק האם זה מתאים לו והאם הוא מעונין בכך בכלל.
7. לפני ישיבה, יש לקחת את היד של האדם העיוור ולהניח על הספסל/ כיסא. להעביר את היד על רוחב הכיסא ולהשלים מידע: יש/ אין משענת, מושב נמוך, גבוהה, צר, רחב וכו'.
8. קחו בחשבון כי קצב ההליכה וההתנהלות כולה, גוזלים זמן רב יותר וכי משך ההדרכה לעיתים אורך פי שנים.
תיאור מפורט של המרחב
תיאור המרחב חשוב ומאפשר לאדם העיוור להבין היכן נמצא. יש לתאר באופן מפורט. גם דברים שנראים שוליים, יכולים להיות חשובים לתחושת הביטחון של האדם העיוור והיכרותו עם הסביבה. חשוב להשתמש במנעד קולות וטון דיבור על מנת להדגיש דברים חשובים.
דוגמא לתיאור הצריף:
מבנה מלבני. את גודל המבנה – ניתן לאמוד בצעדים.
הצריף בנוי ממספר חדרים- בכניסה מבואה מלבנית בגודל של____. כשעוברים את המבואה ומתקדמים פנימה, מגיעים אל חדר האוכל והסלון. בצד ימין של החדר (בשעה שלוש) ניצב שולחן אוכל גדול עשוי עץ ועליו… מצד שמאל של החדר (שעות 8 עד11) ישנה ספרייה גדולה ועליה עותקים רבים של ספרים. ספרים שניתן לראות כאן הם:…
כשנצעד מהמבואה שמאלה (שעה 9), נגיע למספר חללים נוספים (כדאי לתת תיאור זה תוך כדי הליכה לכיוון החללים הללו)- מימיננו (שעה 3) נראה את חדרה של פולה. החדר הינו חדר רבוע, בגודל של כ… מ'. בחדרו הימני של החדר מונחת מיטת עץ פשוטה, עליה כיסויי מיטה בהיר עם דוגמת ריבועים… בצדו השמאלי של החדר ניתן לראות ארון בגדים עשוי עץ כבד, בדוצה לארונות של פעם. לארון 3 דלתות…
כך יש לתאר בכל חלל או דרך שאנו הולכים בה.
עובי הקירות, ניתן לאמוד לפי רוחב כף יד, להתייחס לסוג האבן – בזלת – אבן קשה שחורה.
חשוב להוסיף מידע מעניין שייתן משמעות לתיאור בהקשר הסיפור הרחב, כדוגמת הספרים המרובים בצריף או הגלובוס הגדול.
הנגשה קולית של הסרט הפותח באתר
הסרט כולל טקסט קולי ותמונות מתחלפות
גם מבלי לראות את הסרט, המבקר העיוור יכול לחוש את החוויה באמצעות החושים האחרים. במקרה של מבקרים עם לקות ראייה ושמיעה יחד, חשוב ליצור תיאור קולי למה שנראה על המסך בעזרת המתרגמים.
חשוב מאוד להכין את המבקרים עוד לפני למראה המקום עצמו- מעין אוהל עגול, ספסלי בטון ללא משען גב או משען יד, מקומות הישיבה נמצאים בצד ימין ובצד שמאל ביחס לכניסה לאוהל. המסך הינו מסך טלוויזיה גדול אשר ממוקם אל מול פתח הכניסה:
הסבר מקדים ברמת התוכן – הסרטון שנראה מתאר את סיפור חייו של דוד בן גוריון- מראשית דרכו ועד מותו. הסרטון בנוי כראיו בבית קפה… יש להשתמש בדברים המדויקים שנכתבו עבורכם בתיאור הקולי.
כדי לאפשר לצופה העיוור לעבור חוויה דומה לזו של הצופה הרואה, יש לבצע הנגשה בזמן אמת ("live") כאשר הקריין יושב לצד הצופה העיוור או מדבר אליו באמצעות אוזנייה ומשלים את הממד החזותי החסר או לחילופין- המדריך עומד ליד המסך ומתאר קולית את מה שקורה על המסך (בהתאם לטקסט הכתוב עבורכם). (מומלץ להתאמן על כך טרם הגעת הקבוצה)
תיאור קולי של סרטון האנימציה מצורף בסיום מסמך זה.
מערך ההדרכה- הנחיות ומידע למדריך
מטרת ההדרכה:
1. היכרות עם בן גוריון וסיפור חייו ופועלו.
2. הכרות עם הקשר בין בן גוריון לנגב- חזונו ופועלו
3. חיבור לערכים שונים אשר הובילו את בן גוריון במהלך דרכו הציבורית והאישית.
מהלך ההדרכה:
הובלה בעת הכניסה לאתר:
• פיגשו את הקבוצה בכניסה והציגו את עצמכם (שם, איפה מתגורר, מומלץ ללחוץ את היד של כל משתתף כדי שתהיה להם דרך נוספת להכרות מלבד הקול).
• הסבירו כי עתה נלך בדרך הגישה אל האתר הנקרא צריף בן גוריון. בהמשך נוכל להבין שלא מדובר במבנה אחד אלא במספר מבנים הקשורים בבן גוריון ובשדה בוקר נסביר כי נלך עכשיו כ- ____ מ' עד שנגיע אל הקופה ומשם ניכנס לאתר עצמו. במהלך ההליכה ניתן לתאר כי אנו הולכים בשביל בהיר, אשר משני צדדיו גדלים עצי זית ויש מספר רחבות הסבר להתכנסות של מבקרים. כמו כן, הקריאו את אחת האמירות על אחת האבנים (ניתן גם לתת לגעת באחת האבנים) והסבירו כי לאורך הדרך מספר אבנים כאלה וכי אנחנו נתייחס לכל האמירות הללו בהמשך הדרך.
• עצרו ליד הקופה ואפשרו למשתתפים להם למשש את מבנה הקופה. הסבירו כי אלה החומרים מהם בנויים כל הצריפים באתר וכי כך בנו את הבתים בשדה בוקר, בעת ראשית הקמת הקיבוץ ובימים שבן גוריון חי פה. הסבירו כי במהלך הסיור נבקר בצריף שכזה וכי זוהי רק דוגמא ראשונית.
הסבר על הנגב
הערה- ניתן לערוך הסבר זה בן בדגם הגדול והן בשולחן החול. בעיקרון- עדיף לקיימו בשולחן החול וללוות את ההסבר בדגם מוקטן של הנגב. (כל עוד אין דגם קטן יעשה שימוש בדגם הגדול+ לוח המתכת הסמוך)- כל משתתף עובר עם מנחה ונוגע בגבולות הנגב וברכסים המרכזיים שבו. חשוב לתת לכל מבקר לגעת בכל חלקי הדגם- גבולות, מכתשים… ללכת סביבו ולא להישאר רק בנקודה אחת., עוד טרם ההסבר, כדי שיהיה ברור על מה אתם מדברים בזמן ההסבר.
• פיתחו והסבירו כי אנחנו נמצאים בשדה בוקר וכי האזור הגיאוגרפי אליו שדה בוקר משתייכת הוא הנגב. נסו לאפיין יחד עם הקבוצה את הנגב והמדבר- מיעוט גשמים, ריבוי חול וקרקע נודדת, אדמה יבשה. מהווה כמחצית משטח המדינה. הסבירו כי הנגב שלנו בנוי בעצם מרכסים (הרים) וגאיות, כפי שניתן להרגיש בדגם אך יש לו גם אזורים מישוריים (למשל באזור הערבה). הסבירו כי הנגב הינו בצורת משולש ובקצה התחתון שלו נמצאת אילת. מומלץ מאוד להביא קול רקע של רוחות המדבר ולתת לגעת בחול שבשולחן החול- בעיקר עם מודרכים שלא ראו מעולם (תוספות אלה יכולות לתמוך את המושג מדבר ולא להשאיר אותו כמושג אמורפי ותיאורי בלבד).
ספרו כי בן גוריון מגיע לפה כשאין באזור הנגב כמעט כלום, רק חול, רוחות, אדמה יבשה וכו'… למרות זאת, הוא רואה במקום פוטנציאל משמעותי לפיתוחה של א"י (וחושב שהנגב יהיה מנוף משמעותי לצמיחה של א"י. בחזונו הוא רואה את הנגב משגשג, מיושב ומצליח ומחליט לפעול בעניין. ספרו כי בן גוריון רצה שיהיו בנגב 5 מליון יהודים. 3 מיליון יעבדו בתעשייה ו-2 מיליון יעבדו בחקלאות.
• הסבירו כי נרחיב עוד בנקודה זו בהמשך הסיור.
• הזמינו בכל פעם משתתף אחד, תנו בידו סמל מייצג של התיישבות, חקלאות, תיירות וכו'… ובקשו ממנו להציב אותו במקום שנראה לו בשולחן החול (גם אם הדברים לא יוצבו במקום מדויק- קשרו אותם לדברים הקיימים במציאות כיום- שמות יישובים, אזורי תיירות ותעשייה וכו'…). נסו ליצור מצב ששולחן החול מלא פריטים בדומה למציאות האמיתית בשטח והזמינו את המשתתפים לחוש את ההתמלאות הרבה של הנגב בהשוואה להתחלה. הסבירו כי זהו פחות או יותר המצב כיום וכי בן גוריון אכן מצליח להגשים את חזונו. על הדרך הארוכה שעשה, מאז התחיל את דרכו ועד ליישוב הנגב כיום- נדבר בסיורינו באתר. בסיום מקמו את שדה בוקר על הדגם/ שולחן החול ותנו לחוש איפה היא נמצאת ביחס לנגב כולו (מומלץ לעשות זאת על הדגם הקטן בעזרת דגל קטן או סיכה)
פסל בן גוריון
• נוציא את הפסל של בן גוריון ונעביר בין המשתתפים. במקביל ניתן לגעת בפסל שלו עומד על הראש. במקביל נספר בקצרה את סיפור חייו של בן גוריון- החל מהיותו נער באירופה, הוראת העברית, העלייה לארץ, כהונתו כראש ההסתדרות ואז כראש הממשלה, הכרזת המדינה סיום תפקידו ולבסוף חזרתו לתפקיד לאחר כמה שנים, סיפור חייו ודרכו עד הפיכתו לראש ממשלה. נסיים בחזרתו לשדה בוקר לקראת סיום חייו – הסבר בעל פה. במידה והקבוצה ברמה גבוהה- אפשר לדבר על דברים חשובים שעשה במהלך כהונתו כראש ממשלה- אירועי מפתח.
• במהלך ההסבר נוכל להשתמש במספר עזרים תומכים, כדוגמת:
1. השמעת הקטע של דוד בן גוריון המכריז על הקמת המדינה.
שימוש בקלף של מגילת העצמאות והעברתו בין המשתתפים.
*** מומלץ להוסיף פרטים נוספים שנראים לכם רלוונטיים ממהלך חייו של בן גוריון
סיור בצריף
• נסביר כי עתה אנחנו הולכים להיכנס לבית שבו דוד ופולה חיו במשך ____. נספר כי זהו הצריף המקורי וכי בצוואתו ביקש בן גוריון להשאיר את הצריף כמו שהיא, ולאפשר לציבור לבקר בו ולראות היכן חי. במידה ויש בידינו דגם/ עזר מוטפח של מבנה הבית- נעביר אותו בין המשתתפים ונשאל מה הם יכולים לשער לגבי הבית- האם הוא הולך להיות גדול או קטן, פשוט או מפואר. נבקש מהמשתתפים לגעת בקירות החיצוניים ונשאל ממה הצריף בנוי נסביר שהוא בנוי מלוחות עץ, בדומה לצריף הקופה ולשאר הצריפים שהיו בקיבוץ באותה התקופה.
• ניכנס למרפסת ונסביר שזהו חלק מהבית- נבקש ללכת לאורכה כדי להרגיש את המרחב והגודל שלה. נסביר כי בבית ננסה לאפשר לגעת בנה שניתן אך שישנם מוצגים שלא נוכל לגעת בהם בשל החשש שיפגעו וחשיבות שימורם, ולכן אותם רק נתאר.
• ניכנס לחדר האורחים ונתאר את המבנה הכללי של הבית- 4 חדרים, שתי אמבטיות ומטבח. מימין לדלת הכניסה נמצא הסלון, ישר מול הדלת נמצא חדר הישיבה ומשמאל נמצאים חדרי השינה, האמבטיה והמטבח. נוכל לספר כי כיום הבית כפול בגודלו ממה שהיה במרבית שנות מגוריהם של הזוג כאן.
• נבקש מהמשתתפים ללכת לאורך ולרוחב חדר האורחים. נשאל מה הם חושבים? האם הבית גדול? ננסה למדוד את גודל הבית בצעדים ונשווה לגודל הבית שלהם. נשאל מה הם מרגישים? נספר כי אנו נמצאים בקרבה לאזור הסלון ונתאר אותו- כורסאות פשוטות, שולחן קטן ועגול, שידה מעץ ובצד שולחן פשוט. נספר על סמלי המדינה שנמצאים בסלון- נסביר כי על קיר אחד ניתן לראות את מפת מדינת ישראל מהתקרה ועד הרצפה. על הקיר ממול העתק של מגילת העצמאות. מתחת לשולחן בסלון ישנה צלחת פירות עם ציור של דגל ישראל. בשלב זה מומלץ לתת פריטים דומים לאלה שעל הקירות/ בסלון ולגעת בהם- מפת הארץ, מגילת העצמאות, קערת פירות… נתאר את התמונה של אברהם לינקולן. (נשאל את המשתתפים האם הם יודעים מי זה ובמידה ולא נספר).נקשר לבן גוריון ונסביר מדוע היה חשוב לו לתלות תמונה כזו על הקיר בביתו. נספר שגם יש תמונה מיוחדת שהיא בעצם 3 תמונות במסגרת אחת. נספר מי הן הדמויות.
• נספר על החנוכיה המנגנת את התקווה וניתן למשש אותה. נשאל האם הם מכירים את התקווה ובמידה וירצו נשיר יחד איתם את השיר.
• במידה ויש- נשמיע שיחת סלון של פולה ודוד או של בן גוריון ואחד מאורחיו ונסביר כי כך נשמע רחש הקולות בימים ההם בבית, שלשם כך סיים חדר האורחים באותם הימים.
• כך נעבור מחדר לחדר ונתאר את מה שאנחנו רואים בחדרים השונים- חשוב לתאר בשיטת השעון, כך שיהיה שיטתי ונוח להבנה. ננסה לתאר את הבית כפי שהוא, בלי פרשנויות נוספות.
• נעבור אל חדר העבודה- נתאר את מראהו, מימין שולחן גדול הנמצא במאונך לנו. סביב השולחן יש ___ כיסאות. משמאלנו שולחן העבודה של בן גוריון ועליו ציטוטים שונים מהתנ"ך והטלפון שלו. מסביב לשולחן העבודה ישנן כונניות רבות ועליהם ספרים צפופים. המדפים מגיעים עד לתקרה ומלאי ספרים בכל חלקיהם. ניתן למשתתפים להרגיש את הזכוכיות המכסות את הספרים. כדאי לנסות לתת לגעת באחד המדפים כדי שירגישו את צפיפות הספרים וריבויים. ניתן לספר שכאן יש 5000 ספרים אך שישנם עוד 22,000 בביתו של בן גוריון בת"א. אפשר להוסיף שהספרים הם בערך ב- 9 שפות ובהמון נושאים. נשאל את הקבוצה מה המשמעות של זה שיש לו כ"כ הרבה ספרים?
• נוציא את ספר התנ"ך של בן גוריון ונעביר בן המשתתפים, נשיר/ נשמיע את השיר- ישושו מדבר ציה ונספר כי אחד הפסוקים על השולחן הוא פסוק זה. ננסה להבין יחד מה הפסוק אומר ונספר שכל הפסוקים הינם מהתנ"ך ומתקשרים למדבר. נשאל למה בחר דווקא את הפסוקים האלה ונסביר שהם מדברים על מדבר פורח. במידת האפשר והקשב- נספר על הקשר על הקשר שלו לתנ"ך וליהדות.
• אפשר (במידת הכח והזמן, לספר על הפסל של משה רבינו על המדף הכי גבוה. במידה ועושים זאת, כדאי להביא רפליקה או משהו שאפשר לגעת בו שידמה את הפסל או לחילופין לתאר בדיוק איך הוא נראה, מה גודלו וממה הוא עשוי. בהמשך, ניתן לדבר על הקשר בין שלושת המנהיגים הנמצאים בבית (משה, גנדי ולינקולן).
• נשמיע את קולות השיח בחדר העבודה- איך נשמעה שיחת טלפון שלו או ישיבה בשולחן הארוך ונסביר כי כך נשמע הבית בימים ההם.
• נעבור אל חדרי השינה ונבקש מהמשתתפים להסתובב אלינו (כדי שנוכל להוציא בגדים מהארון יותר בקלות). נספר שיש שני חדרי שינה. אחד לבן-גוריון ואחד לפולה אשתו. נתאר את חדרי השינה: בכל אחד מהחדרים יש מיטת יחיד צרה, שולחן וארון (גם כאן מומלץ להשתמש בשיטת השעון- בשעה 12 המיטה, בשעה 3 הארון…).
• בחדר של בן גוריון נספר שאפשר לראות את נעלי הבית שלו מונחות על הרצפה ליד המיטה, הבגדים שלו תלויים בארון (אפשר להוציא מהארון חליפה או את המדים ולתת להם למשש). נספר שיש תמונה אחת ויחידה שתלויה מול המיטה שלו – של מהטמה גנדי. ננסה להבין עם הקבוצה מי הוא ומדוע היה חשוב לבן גוריון לתלות את תמונתו). נספר כי בדומה לחדר העבודה, גם כאן יש למעלה מ-50 ספרים על המונחים על השולחן שליד המיטה. כדאי להוציא בשלב זה את התיק של בן גוריון ולתת לחוש אותו ואת הדברים הנמצאים בתוכו. לנסות לבדוק עם הקבוצה מה אומרים עליו הדברים אותם הוא נושא איתו בתיק. נשמיע את הקלטת של תירגול הפלדנקרייז של בן גוריון ונשאל את המשתתפים מה זה לדעתם ואיך קשור לבן גוריון. נחבר את זה לפעילות הגופנית שעשה ונחזור שוב לפשטות ולעממיות הרבה שייצג.
• נעבור לחדר של פולה ונתאר אותו. מיטת יחיד צרה בשעה _____, בשעה ____ פינת ארוח קטנה הכוללת שולחן שעליו זכוכית ומתחת לזכוכית תמונות של בני המשפחה. אפשר להוסיף בשלב הזה שפולה בעצם היתה אשת המשפחה, האמא, בעוד בן גוריון היא איש ציבורי בעל עבודה חשובה. אפשר להתייחס לכך מתוך ההקשר של התמונות בחדרים- אצלו גנדי ואצלה הילדים שלהם (כדאי לתאר את התמונה לקבוצה).
• בהזדמנות זו נוכל לספר על שלושת הילדים. שמותיהם, אינם חיים היום. לא המשיכו בפוליטיקה אחריו, לא באו לחיות בנגב אחריו. פולה נפטרה 5 שנים לפניו ונקברה במדרשת בן-גוריון (להסביר שזה ישוב קהילתי 4 ק"מ דרומית לאיפה שאנחנו נמצאים) – זהו בעצם המקום שהוא בחר להיקבר בו.
• בסיום הסיור בבית נשאל אותם למה התחברו מכל הדברים בבית- מה הכי משך אותם ולמה? ננסה להתחבר גם לעניין הפשטות שלו ועל הבחירה של בן גוריון לגור בבית כה פשוט בשדה בוקר (אפשר לציין כי בעבר הבית היה רק חצי מגודלו ורק בשלב מאוחר יותר הבית בעצם הפך לגודלו הנוכחי)- נתייחס הן לבחירה ולרצון האישי והן לחיבור המדיני ולכך שזה חלק מהאג'נדה שלו. נסה להבין מה בחירה זו מעידה על אופיו- דוגמא אישית, פשטות, צניעות, חלוציות, חלק מהעם…
בית הגבס
• טרם הכניסה למבנה ניתן למשתתפים למשש את המבנה מבחוץ. נשאל מה ההבדל בין המבנה הזה צריף של בן גוריון ונזכיר כי קיים הבדל בין המגע של הגבס למגע של העץ. נספר שזהו בעצם המבנה הראשון שהוקם מגבס והיו לו שימושים שונים במהלך השנים. נסביר כי היום יש במבנה תערוכה שעוסקת בב.ג. ובקשר שלו לקיבוץ שדה בוקר.
• ניכנס למבנה ונבקש מהמשתתפים ללכת לאורך המבנה ולחוש את הגודל שלו (גם כאן ניתן לספור צעדים ולבקש להשוות לגודל הבית שלהם ולגודל הבית של בן גוריון).
• נתאר מה יש על כל קיר. אין צורך לתאר כל תמונה אלא רק את הנושא שבו עוסק הקיר. נסביר כי חדר הגבס עוסק בעצם במה שקורה היום בנגב לאור חזונו של בן גוריון. הוא עוסק בביטויים של החזון במציאות הנוכחית כמו למשל- חקלאות, תיירות, חשמל סולארי….. נבדוק עם הקבוצה אילו דברים ניתן לזקוף לזכותו של בן גוריון בכל הקשור לפיתוח הנגב. ננסה למנות כמה מהדברים שכבר שמעו במהלך הסיור.
• נסביר כי על אחד הקירות יש מסך ובו ניתן לראות סרטונים קצרים המתארים את ההצלחות הללו של הנגב. נזכיר את הנושאים השונים של הסירטונים (תיירות, תעשייה, חקלאות…. ). נשאל את הקבוצה האם ישנו סרט אותו הם יעדיפו לראות (מומלץ לבוא עם דעה ראשונית לגבי נושאים שהסרט שלהם הוא יותר חושי והם יותר משמעותיים כדוגמת- אנרגיה, מחצבים, חקלאות). בשל הצורך לתאר את הסירטונים לפני ותוך כדי- מומלץ לבחור כשלושה סרטים בלבד)נעמיד את הקבוצה אל מול הסרטונים נתאר את הסרט שאנו עומדים לצפות בו- נסביר כי המשפט הראשון שהם ישמעו בסרט יהיה ציטוט של ב.ג. מתוך מאמר שנקרא משמעות הנגב החוזה את האפשרויות השונות לפיתוח הנגב וכי ושאר הסרטון יתאר מה יש בנגב היום באותו נושא. נסביר כי הסרטים למעשה מראים כיצד התממש חזונו של בן גוריון. נתאר את מה שנראה בסרט בצורה מפורטת יותר (משום שתוך כדי הסרטון זה לא אפשרי). תיאור קולי של הסירטונים השונים מופיע בסיום מערך זה.
• בסיום הצפייה בסירטונים נשאל את הקבוצה האם באמת כל חזונו התממש ונבדוק מה הקבוצה חושבת על כך. נסכם בכך בן גוריון חזה שיגשוג רב הרבה יותר מזה הקיים בפועל אך למרות זאת, הנגב היום במקום מפותח ומשמעותי הן כחבל ארץ עצמאי והן למדינה כולה.
• הערה חשובה- כדאי, בהתאם לסרט שיבחר, להעביר דברים חושיים לגעת בהם, אשר יתמכו בסרט. לדוגמא:
– בחקלאות נעביר עגבניות שרי (אפשר גם לתת לטעום)- לא לשכוח לרכוש לפני ההדרכה.
– באנרגיה- נעביר פאנלים סולריים.
– בתיירות ובנושא המים- נעביר דגם של מעיין עם מים,
– תעשייה- נעביר דגמים קטנים של מבני תעשייה אופיינים.
• לאחר הצפייה בסירטונים נקריא את הקטע של חגי אבריאל מתוך עלון המשק. נשאל מה עולה מתוך הקטע הזה? באילו קשיים נתקלו המתיישבים במקום? נסביר כי קטע זה מתאר דווקא את מה שהמתיישבים לא הצליחו בו אבל למרות זאת הם המשיכו בדרך אחרת- גם אם לא השתמשו לחלוטין במה שהמדבר נתן להם, הם חיפשו דרך אחרת כדי ליצור הצלחה (אפשר לקשר לעיוורון). הערכים של בן גוריון היו אלה שהובילו את הדרך שלהם להצלחה. ניתן בהקשר הזה לחבר את הרעיון גם לחייהם של המשתתפים- האם גם להם קרה שהדברים לא התרחשו כפי שהם תיכננו עד שהיו צריכים לחפש דרך אחרת (ניתן גם לחוויה שלהם כאנשים עם לקות ראייה- איתה נולדו או שנרכשה במהלך החיים).
סרט אנימציה
• הערה- לאור ריבוי האפשרויות באתר, לא בטוח שחייבים להקרין את סרט האנימציה. במידה וזה חשוב לקבוצה- יש להושיב את הקבוצה ולהסביר שהסרט בן 12 דקות, עשוי כסירטון אנימציה בצבעים של אפור שחור לבן (פחות או יותר) וכי בסרט בעצם מסופר סיפור חייו של בן גוריון עוד מנערותו באירופה ועד סוף חייו בשדה בוקר.
• יש להיצמד לתיאור הקולי המצורף בסיום המערך- אם טרם הקרנת הסרט ואם תוך כדי, ברווחים שבין הטקסטים.
כשמגיעים לסוף הסרט להקריא בקול את הטקסט שמופיע על המסך.
בסיום הסרט נחבר את מה שעלה בסירטון לדברים שראינו באתר.
סרט המנהיגות
• הערה- גם כאן, אין חובה להראות את הסירטונים. שוב – לא חובה להראות להם. רק אם הם מתעקשים. בכל מקרה, אם יש רצון להראות את סרטי המנהיגות- הדבר צריך להיעשות בכיתה, באופן שניתן לעצור לפני ואחרי כל סרט כדי לתת תיאור קולי כמו שצריך (מצורף בסיום המערך) ולעבור שוב על עיקרי הסרט שרואים. בכל מקרה- מומלץ לא להראות יותר משני סרטים. כדי לא ליצור עומס רב מדי.
• טרם הקרנת הסירטונים נציין כי שהסרט מחולק ל-5 סצנות. כל אחת מהן מספרת על דילמה שעומדת בפני ב.ג. ואיך הוא מתמודד איתה מבחינה מנהיגותית. מאז שהוא בן 19 בפולין ועד שהוא בן 67 ועובר לשדה בוקר. נגיד למשתתפים כי אנחנו מזמינים אותם לחשוב איך הם היו נוהגים אם היו במקומו של בן גוריון. האם היו מקבלים את אותה ההחלטה? האם היו נוהגים אחרת?
• בסיכום הסרטונים נחזור שוב על מה שראינו בסרט ונעלה את השאלה מה היה נכון לעשות, האם בן גוריון נהג נכון בעיניהם? על מה מצביעות ההחלטות שקיבל? אילו תכונות אופי עולות מהבחירות השונות שעשה?
שולחנות דילמה
• משחק השולחנות איננו מתאים לאנשים עם לקויות ראייה ולכן מלכתחילה נדלג עליו ונתמקד בשאר הדברים הרלוונטיים באתר.
סיכום
• נביא איתנו כובעים שונים- כובע של עולה חדש, כובע טמבל של חלוץ, קסדה של חייל, כובע של מדינאי (?),כומתת צה"ל, כאפיה, תרבוש טורקי; כיפה שחורה; מגבעת שחורה – בכל פעם נעביר את אחד הכובעים וננסה לבחון מה הקשר בין הכובע לסיפור חייו של בן גוריון-. נשאל את המשתתפים אילו פנים באישיותו של בן גוריון מייצג כל אחד מהכובעים. דרך הכובעים נעבור שוב על סיפורו של בן גוריון. נסביר שלבן גוריון בעצם היו כובעים רבים אותם חבש הן במסגרת תפקידיו השונים והן במסגרת חייו הפרטיים- החקלאי, איש הצבאי, המדינאי, העולה החדש… ניגע בצורך של בן גוריון להחליף כובעים, הן ברמה המדינאית והן ברמה האישית, בהתאם למורכבויות בהן נתקל בדרך. אפשר גם דרך הכובעים לגעת בסוגיית האחריות שלקח ובהתפטרות שלו בסוף דרכו.
• נשאל איזה ערך או עשייה משמעותית של בן גוריון לוקח כל אחד מהמשתתפים איתו הביתה בסיור הסיור. נסכם בכך שבן גוריון היה אישיות ייחודית, גם עם נתונה במחלוקת בפנים מסוימות וכי תכונות האופי הרבות והמיוחדות שלו- הצניעות והפשטות, הראייה הרחבה, היכולת לחלום וללכת לאור חלומו, העיקשות והאסרטיביות ועוד… הם שאפשרו לו להתמודד עם כל האתגרים בהם נתקל בדרך, ולבנות מדינה מצליחה ומשגשגת, גם בתקופה קשה ומורכבת.

מערך להדרכת מבקרים עם לקויות למידה, קשב וריכוז והפרעות התנהגות באתר צריף בן-גוריון
הנחיות כלליות להדרכה של מבקרים עם לקויות אלה
מבקרים עם לקויות אלה יכולים להופיע בקבוצות הומוגניות, בן כל המשתתפים הינם בעלי מאפיינים דומים, אך גם בקבוצות נורמטיביות לחלוטין, כתלמידים משולבים בכיתה. כיום, בכל כיתה במערכת החינוך הרגיל, משולבים 2-4 תלמידים עם לקויות אלה, ולכן עלינו להיערך להתאמות עבורם, גם בתוך קבוצות מהחינוך הרגיל.
תלמידים עם מאפיינים אלה הינם בעלי יכולות וכישורים רבים, אך לעיתים הדרישה להשתתפות בהדרכה ארוכה, מלאת מלל וממועטת תנועה, יכולה ליצור תסכולים רבים אצל תלמידים כאלה ולגרום להתנהגויות חוצות גבולות מצידם.
תלמידים אלה לרב עלולים להציב לנו אתגרים התנהגותיים רבים ולעיתים ליצור הפרעה לקבוצה כולה. יחד עם זה, אם נידע לתת להם את המענה הנכון ולאתגר אותם במידה הראויה, יש סיכוי שנוכל לרתום אותם אלינו ולאפשר להם להנות מהסיור ולנו להנות מההדרכה.
המאפיינים המרכזיים של מבקרים עם לקויות אלה יכולים להיות (באופן הכללתי מאוד):
מבחינה התנהגותית:
נקודות חוזקה:
• סקרנות רבה
• יצירתיות
• שליטה טובה בגוף וחוסן פיסי
נקודות חולשה:
• חוסר רצון להקשיב ולשתף פעולה
• תחושת זילזול ואלימות
• קושי בהתארגנות – עמידה בזמנים, סידור התיק, שכחנות
• קושי בדחיית סיפוקים, חוסר יכולת התמדה, קושי בשליטה בדחפים ואימפולסיביות.
• תזזיתיות רבה וחוסר שקט
• דברנות יתר והתפרצות לדברי אחרים
• קושי לעמוד בחוקים ובדרישות
• בדיקת גבולות חוזרת ונשנית
מבחינה קוגניטיבית:
• קושי לבצע משימות הדורשות ריכוז לאורך זמן
• קושי לקרוא או לכתוב- דורש בירור מקדים מול המורה
• במקרים רבים אין פגיעה קוגניטיבית
לאור כל אלה, עלינו להתייחס לנקודות הבאות בעת קליטת מבקרים עם מאפיינים שכאלה.
1. חשוב לשוחח מראש עם אחראי הקבוצה ולתאם באילו חללים תבקר הקבוצה. במטרה שלא תהיינה אי הבנות או התעכבות על תכנים ונקודות שהינן פחות מתאימות לקבוצה.
2. ידעו היטב הן את הצוות והן את התלמידים בתחילת הפעילות לגבי כללי ההתנהגות באתר. בעת הצורך- עצרו התנהגות בלתי הולמת.
3. בקשו עזרה מהצוות ואל תכנסו למאבקי כח מיותרים
4. הפחיתו מסיחים ככל האפשר- ביחרו פינות שקטות באתר להעביר בהן את מירב הידע ובפינות רועשות ועמוסות- חיסכו מלל ואפשרו הסתובבות חופשית.
5. צרו תחושה של קבוצה ושל אתגר משותף- תנו משימות המאפשרות תחרות, אתגר ותחושה של יחס מכבד והזדמנות למשחק מהנה.
7. הדריכו ב"קצב"- אין לכם רגע קט לאבד… חשבו מראש מה אתם רוצים להגיד ואיפה ואל תבזבזו זמן על השתקת כל התלמידים, הושבתם או כל כל דבר אחר…
8. תנו אפשרות לקימה במהלך הסבר כל עוד לא מפריעים- הם זקוקים לזה…
9. תהיו אטרקטיביים!!!- דברו בקצב, היו כריזמתים, סיחפו אותם איתכם.
10. הדריכו הדרכות קצרות וממוקדות. רכזו את עיקר המידע לתחנה הראשונה או השנייה ובתחנות הבאות אפשרו שיחה על הדרך ומשימות חווייתיות ומאתגרות.
מטרת ההדרכה:
1. היכרות עם בן גוריון ועם אירועים חשובים בחייו ובעשייתו הציבורית
2. הבנת הקשר של בן גוריון לנגב ולשדה בוקר
3. הכרות עם הערכים שהובילו את ב גוריון בעשייה שלו וחיבור לחיים של המשתתפים.
מהלך ההדרכה:
פתיחה
• הובילו את הקבוצה לחדר בו מקרינים את הסירטון. שאלו את הקבוצה לאן הגיעו והציגו חידת מה הקשר בין (בעזרת 3 ציורים או בעזרת 3 מילים הכתובות על דף):
נמל תעופה, אוניברסיטה, צריף, מדרשה
• לאחר שפתרו את החידה הסבירו כי המשותף בין שלושת המושגים הו בן גוריון וכי היום הם הגיעו לצריף בן גוריון וכי מטרתנו היא אנחנו להכיר קצת את האיש שהכריז על הקמת המדינה אבל גם עשה עוד דברים רבים מאוד במהלך חייו…
• ראשית נזמין אותם לצפות בסירטון. בסיום הסירטון נשאל אם יש משהו אחד שנראה להם מיוחד או מעניין בחייו של בן גוריון. נגיד שבן גוריון היה איש של חזון- חולם ומגשים חלומות וכי במהלך חייו עשה כמה דברים מאוד חשובים ומשמעותיים. הוא עסק במספר תחומים מרכזיים במהלך כהונתו כראש ממשלה: ביטחון המדינה (הוא הנהיג את המדינה במלחמת העצמאות ובשנים הראשונות), בביטחון כלכלי (מדינה חדשה, בלי הרבה כסף ומשאבים שמנסה למצוא דרך להתקיים ולהתקדם), יישוב הנגב- חלומו האישי הגדול ביותר, אותו גם הגשים בעצמו.
הסבירו שאנחנו הולכים לסייר בבית בעקבות החזונים השונים שלו. הסבירו כי הפעילות תהיה בקבוצות וכי בסיום הפעילות נראה איזו קבוצה עמדה במשימה בצורה טובה.
גוף ההדרכה
• חלקו לכל קבוצה דף/ טאבלט שבראשו רשום אחד החזונים (ביטחון כלכלי, ביטחון מדיני, יישוב הנגב) והסבירו כי עליהם להצליח לצלם בסיור שלנו פריטים שמייצגים את החזון הזה. לכל חזון יש לפחות 5-6 פריטים רלוונטיים. על כל פריט נכון שיאספו- הם יקבלו חלק מתמונה. קבוצה שתצליח להרכיב את כל התמונה- מנצחת (במקרה של טאבלטים- קבוצה שתצליח לצלם את כל הפריטים בטאבלט וליצור את הפאזל בו- תשמע שיר רלוונטי או תראה אות הצלחה בטאבלט).
• צאו לסיור עם הקבוצה ובכל פעם שקבוצה תמצא פריט, היא תתבקש לשלוח לכם אותו בווטסאפ/ לכתוב אותו בנייר שלה/ לצלם בטאבלט, כך עד סיום הסיור.
*** יש להוסיף חפצים שונים בהתאם למה שנראה לכם- נשק, כובע צבאי…
• בחדר המנהיגות הקפידו להקרין שני סירטונים בלבד. מעבר לזה , הצפייה עלולה להיות ארוכה ומייגעת עבור משתתפים אלה.
• בכל אחד מהחדרים ספרו בקצרה לפני שתיכנסו:
בצריף ספרו כי כאן חי עם אשתו פולה וילדיהם. בקשו מהם להסתובב ולבחור פריט שמעניין אותם ולשאול עליו שאלה/ פריט שיש גם בבית שלהם או שהם אוהבים במיוחד. נסו לגעת בנקודות הפיקנטריות והמעניינות בבית- ריבוי הספרים, הטלפון האדום, החנוכייה המנגנת, שני חדרי השינה, הגלובוס הענק…
*** חלק זה עוד צריך תוספות מתוך ההדרכה הרגילה שלכם. אשמח אם תוסיפו או שאני אוסיף אחרי שתאשרו את המבנה הכללי.
בבית הגבס ספרו כי היום שדה בוקר כבר קיבוץ מבוסס ויציב וכי הנגב כולו הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמדינה. בחרו עם המשתתפים 2 סירטונים וצפו בהם. בקשו מהם להעיף מבט על הקירות ועל הנושאים השונים שבסרטים ולשייך אותם למשימה שקיבלו.
• לאחר איסוף החפצים והשלמת התמונה נוביל את המשתתפים אל אחת אחת הכיתות. נעלה את התמונות שצולמו בפלאפון למחשב שבכיתה ונבקש מכל קבוצה להציג את התמונות שצילמו. ננסה להבין יחד עם המשתתפים מה החפץ שמשך את תשומת ליבם, איזה חפץ היו רוצים שיהיה גם בביתם ומה לא עניין אותם כלל.
סיכום
• נשאל כל קבוצה מה הערך שהוביל את בן גוריון לדעתם בתחום בו עסקו. ננסה להכין רשימת ערכים שיעלו מדברי המשתתפים. נרשום את הערכים הללו על דפים ונניח במרכז החדר. כך נעבור כל קבוצה ותוך כדי נחזור על דברים מרכזיים שעשה בחייו ועל הערכים שעולים מתוך העשייה של בן גוריון. ערכים רלוונטיים יכולים להיות: דוגמא אישית, חלוציות, אמונה באדם, חריצות, למדנות, יכולת הנהגה, אמונה בצדקת הדרך ועוד…
• נאמר שבן גוריון היה איש ערכים ובזכות הערכים הרבים שהיו בו, הצליח לקדם דברים שהאמין בהם ולהגשים חלומות- שלו ושל המדינה. נזמין גם אותם לחלום חלום שהיו רוצים להגשים ולבחור ערך אחד מתוך הערכים שהובילו את בן גוריון, שיעזור להם בהגשמת החלום שלהם. נסכם באמירה שכדאי להגשים חלומות ושאפשר גם להגשים אותם, אבל שצריך לעשות בשבילם. נסיים באמירה של בן גוריון- אל תחלמו- תעשו ונזכיר להם ללכת עם האמירה הזו גם בחייהם.
• אפשרות נוספת לסיום: חלוקת גלויות עליהן כתוב בצד אחד- אל תחלמו- תעשו ובצד השני כל אחד מהמשתתפים יוכל לכתוב ערכים שהוא לוקח איתו מבן גוריון.

שיתוף ב print